Exhibit · Article
מרינבד. אלול תרצ"ז.
הכנסייה הגדולה השלישית של אגודת ישראל — מרינבד, אוגוסט 1937
בקיץ של שנת 1937 — שנתיים לפני המלחמה — חמש מאות רבנים, חכמי הלכה ונציגים חילוניים של יהדות אורתודוקסית התכנסו בעיירת ספא בוהמית. הם הגיעו מווילנה ולובלין, מקובנה ולודז', מתל אביב, אנטוורפן וניו יורק. הם הגיעו למרינבד כדי לדון, להצביע וללמוד יחד במשך שלושה ימים. הם עזבו בספטמבר 1937. רובם היו מתים עד שנת 1942.
4 min read
מרינבד. אלול תרצ"ז. הכנסייה הגדולה השלישית של אגודת ישראל — האסיפה הגדולה של התנועה היהודית האורתודוקסית הבינלאומית. מריאנסקה לאזנה, צ'כוסלובקיה. אוגוסט 1937.
מרינבד — מריאנסקה לאזנה בצ'כית — הייתה עיירת ספא באזור הסודטים של צ'כוסלובקיה. ליהודים הותר להתגורר שם משנת 1820, ומסוף המאה התשע-עשרה העיירה משכה חצרות חסידיות מגליציה ובוקובינה, עם בתי מלון כשרים ומקוואות שנבנו כדי לשרת את ביקוריהם בקיץ. מ-18 עד 23 באוגוסט של אותה שנה, העיירה אירחה את הכנסייה הגדולה השלישית של אגודת ישראל. כנסייה גדולה פירושו האספה הגדולה. אגודת ישראל — שנוסדה בוועידה בקטוביץ בשנת 1912 — הייתה התנועה הפוליטית היהודית האורתודוקסית הבינלאומית, שנועדה לייצג את היהודים שומרי המצוות בפרלמנטים ובשאלות של חיי הקהילה. סוכנות הטלגרף היהודית דיווחה על 720 צירים ויותר מ-2,000 צופים שנכחו. זו הייתה האספה האחרונה מסוג זה שנערכה באירופה לפני מלחמת העולם השנייה.
מרינבד, בין השנים 1929 ו-1939. הרב אברהם יהושע השל מקופיצ'ניץ עם הגבאי שלו. הגבאי הוא המשרת האישי של הרבי, המנהל את הבקשות מהפונים ואת העניינים היומיומיים של החצר. הרב השל ירש את אביו כרבי מקופיצ'ניץ בשנת 1934, והנהיג את החצר מווינה. הוא הגיע לניו יורק בשנת 1939, לאחר שהאנשלוס סגר את הפרק האירופי של קהילתו.
מרינבד, בין השנים 1929 ו-1940. הרב אברהם יעקב פרידמן מבויאן-לבוב, עם רבנים וחסידים. בתמונה גם: הרב אברהם יעקב הורוביץ מפרובינצה והרבי ממאליץ. שושלת בויאן מקורה בבויאן שבבוקובינה תחת האימפריה ההבסבורגית המאוחרת, והתיישבה מחדש בלבוב — היום לביב — לאחר מלחמת העולם הראשונה. מרינבד שימשה את החצר בכל קיץ עבור ה"קור", הטיפול במים שלמענו היה הספא ידוע.
מרינבד, בין השנים 1929 ו-1937. הרב אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה-תל אביב, האביר יעקב, עם אחיינו הרב מרדכי שלום יוסף פרידמן מסדיגורה, הכנסת מרדכי. ביניהם, הרב שאול ידידיה אלעזר טאוב ממודז'יץ. לצד התצלום הזה, הרב אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה, העקבי אבירים, כילד, הולך עם אביו במרינבד, בין השנים 1934 ו-1939. חצר סדיגורה, שנוסדה בבוקובינה במאה התשע-עשרה, עברה לווינה במהלך מלחמת העולם הראשונה. האביר יעקב כבר התגורר בתל אביב בשנת 1937 — בין האדמו"רים החסידיים המעטים בדורו שהתיישבו ביישוב לפני המלחמה. הילד המופיע כאן בתמונה ינהיג מאוחר יותר את חצר סדיגורה בעצמו.
רבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורא-תל אביב עם בן-אחיו רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן מסדיגורא ורבי שאול ידידיה אלעזר טאוב ממודז'יץ — תר"צ-תרצ"ז / רבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורא ה"עקבי אבירים" בילדותו — תרצ״ה-תרצ״ט
מרינבד, 1936. האספה המקדימה להכנסייה הגדולה, שנערכה שנה לפני הכינוס המרכזי. מימין לשמאל: הרב שאול ידידיה טאוב ממודז'יץ, האמרי שאול; הרב דוד מסקוצ'וב, החסד דוד; הרב אברהם מרדכי אלטר מגור, האמרי אמת; הרב יצחק מאיר לוין; הרב יעקב רוזנהיים; הרב אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה, האביר יעקב; הרב מרדכי שלום יוסף פרידמן מסדיגורה, הכנסת מרדכי. יעקב רוזנהיים מפרנקפורט שימש כנשיא אגודת ישראל העולמית מאז 1929. יצחק מאיר לוין, חתנו של האמרי אמת, עמד בראש הסניף הפולני משנת 1930.
שלושה ימים באוגוסט. אלול תרצ"ז — 18 עד 23 באוגוסט, 1937.
מרינבד, אוגוסט 1937. שולחן הכבוד בכנסייה הגדולה השלישית. בין המצולמים: רבי אברהם מרדכי אלטר מגור, האמרי אמת; רבי יצחק מנחם דנציגר מאלכסנדר, העקידת יצחק; רבי דוד בורנשטיין, החסדי דוד; רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן מסדיגורה, הכנסת מרדכי; רבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה-תל אביב, האביר יעקב; רבי יהודה לייב צירלסון; רבי אהרן לוין מריישא. רבי צירלסון, הרב הראשי של בסרביה, נבחר לנשיא הקונגרס. המשלחת האמריקאית הובלה על ידי רבי אליעזר סילבר מסינסינטי. רבי חיים עוזר גרודזינסקי מווילנה — הסמכות ההלכתית הבכירה של יהדות ליטא — לא יכול היה להשתתף עקב מצבו הבריאותי.
שתי תצפיות על שולחן הכבוד בכנסייה הגדולה השלישית, צולמו בימים שונים במהלך האספה. שורה קדמית, בין היתר: הרב מרדכי שלום יוסף פרידמן מסדיגורה; הרב אברהם יעקב פרידמן, האביר יעקב; הרב יהודה לייב צירלסון; הרב יונתן בנימין הורוביץ; הרב יוסף צבי דושינסקי; הרב יעקב רוזנהיים. מאחוריהם: הרב אברהם מרדכי אלטר מגור; הרב יצחק מנחם דנציגר מאלכסנדר; הרב נחום מרדכי פרידמן מצ'ורטקוב, הדורש טוב. דושינסקי שימש מאז 1932 כראש העדה החרדית, הקהילה האורתודוקסית הבדלנית של ירושלים.
שולחן הנשיאות בעת הכנסיה הגדולה השלישית במרינבד — אלול תרצז / שולחן הנשיאות בעת הכנסיה הגדולה השלישית במרינבד — אלול תרצ״ז
מרינבד, אוגוסט 1937. מועצת גדולי התורה התכנסה במהלך הכנסייה הגדולה. מועצת גדולי התורה הייתה המועצה הרבנית של אגודת ישראל, שהוקמה לצד התנועה בשנת 1912. חבריה היו אדמו"רים של שושלות חסידיות וראשי ישיבות מובילות; החלטותיה היו מחייבות את התנועה. שישה שבועות לפני פתיחת הכנס, ב-7 ביולי 1937, המליצה ועדת פיל הבריטית על חלוקת ארץ ישראל המנדטורית למדינה יהודית, מדינה ערבית ואזור נייטרלי סביב ירושלים. המועצה דנה בשאלה האם היהדות האורתודוקסית צריכה לתמוך במדינה כזו. ההחלטה שאימצה קבעה שמדינה יהודית שאינה מבוססת על התורה תהווה הכחשה של מוצא יהודי. מימין לשמאל: הרב יעקב חנוך סנקביץ'; הרב זלמן סורוצקין; הרב יהודה לייב צירלסון; הרב אברהם יעקב פרידמן, האביר יעקב; הרב יוסף צבי דושינסקי, עם בנו הצעיר הרב ישראל משה דושינסקי מאחוריו; הרב יונתן בנימין הורוביץ; הרב מרדכי דובין. מולם, מביט לעבר המצלמה: הרב בן ציון ויזל מטורדה.
מרינבד, אלול תרצ"ז — אוגוסט 1937. רבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה-תל אביב, האביר יעקב, במהלך הכנסייה הגדולה השלישית. הוא מוקף בחסידים ובנציגי האספה. משמאלו, הגבאי שלו, רבי אהרן אברמוביץ'. האביר יעקב הביא את חצרו מווינה לתל אביב לפני המלחמה — בין מעט האדמו"רים בדורו שעשו כך. הוא הגיע למרינבד מהיישוב כדי להשתתף באספה, וחזר לתל אביב לאחר מכן.